הדעת נכנסה בנו אחרת

היו כמה דקות, או שעות, ממתי שחוה אכלה מפרי עץ הדעת, עד שהיא גרמה גם לאדם לאכול ממנו.

בזמן הזה היא כבר ידעה טוב, ורע.

היא בטח הרגישה שהעולם כל כך מורכב.

אבל איך אדם עדיין לא מבין את זה?! איך הוא לא שם לב?!

מה, הוא לא רואה לבד?! שיסתכל טוב.

אין, היא קולטת משהו שהוא עדיין לא. הוא פשוט לא מבין. צריך לגרום לו להסתבך גם. אני חייבת להסביר לו, שיקלוט.

בזמן הזה, עד שגם הוא אכל מפרי עץ הדעת, הוא לא הבין, למה היא חושבת שהכול כל כך מסובך. למה הכול נראה לה מורכב. הדברים הרבה יותר פשוטים ממה שנראה לך מתוקה שלי. כשאומרים ככה מתכוונים ככה, פשוט. ומה שאת רוצה פשוט תגידי. למה להסתבך. הכל טוב

נראלי שהזמן הזה, ממתי שהיא אכלה עד מתי שהוא

הותיר בנו רשימו כזה עמוק

רגעי הפער נצרבו בתוכנו

האישה היודעת. האיש בגן העדן עדיין בפשטות

ואיפה נמצא היחד

מה אנחנו מוכנים לאכול כדי להבין את העולם באופן דומה יותר

ואולי מאז הבנו

שלעולם לא נהיה אותו דבר

הדעת נכנסה בנו אחרת

אבל ממשיכים לחפש הבנה בינינו

להאמין

פנים בפנים

לא עוד גב אל גב

ויש רגעים כאלה שהפער הוא רק רשימו רחוק

והיחד שנוצר משניים שמצליחים להיות אחד

עמוק

עמוק עמוק