ליצור שפת תנועה רכה

"רקדתי כל החיים שלי,

ובדיוק בגלל זה שנאתי את הגוף שלי כל כך".

יש ריקוד שהוא מרחיק מהגוף.

הריקוד הזה שדורש מהגוף שלך להיות מה שהוא לא, שמנסה כל הזמן לדחוק אותו אל הקצה. המורות האלה שמה שלא תעשי יסתכלו עלייך במבט של – את חייבת יותר.

הריקוד הזה שאת כל הזמן מול המראות ומפתחת ביקורתיות כלפי עצמך וקנאה באחרות והמנגינה של הלימוד אומרת – את לא מספיק, את לא מספיק…

ריקוד משניא גוף.

יש גם סוג כושר כזה

שאת לומדת לסתום אוזניים ממה שהגוף אומר לך. מהצעקות שלו. לוקחת אותו יותר ויותר לקצה.

כושר שמגיע מתוך כעס על הגוף. כושר שהמטרה שלו היא לשרוף קלוריות, לא משנה מה נשרף בדרך. כושר שהשפה היא – תראי תוצאות. כאילו מה שהכי חשוב זה המדד הסופי.

תנועה צריכה להיות בחמלה. בחיבור. בקשב.

לא כל מה שנושא את השם חיבור לגוף הוא באמת כזה.

לפעמים כל כך הרבה מרחק יש שם.

אנחנו חייבות את זה לעצמנו. לבנות שלנו. שפת תנועה רכה.