ללמוד את השפה של בני הנוער

אצל רוב בני הנוער, האפשרות לא לראות סרטים כל החופש לא ריאלית.

אצל רוב בני הנוער, האמירה "תעזבי כבר את הפלאפון שלך!" היא לא באמת אפשרית.

אצל רובם המשפט "תעזוב כבר את השטויות האלה" סתם חוסם.

מה שנשאר זה להתעניין

ללמוד את השפה

להבין מה קורה שם? מה מעניין אותם שם?

הילדים שלנו לא טיפשים. משהו שם תופס אותם. מה?

לחשוב איך אפשר לאזן יותר נכון

להגביר את יכולת השליטה שלהם

את רמת הבחירה שלהם בתכנים.

להפוך להיות שותפים רלוונטיים לשיח, מתבוננים, מכוונים

מייצרים השתייכות ביקורתית

לא כל דבר מתאים

מה מפרסמים ומה לא

אחרי מי עוקבים. מה רואים.

למי פונים כשנחשפים למשהו חשוף. פוגעני. מנפץ.

איפה שאפשר לדחות את גיל הסמרטפון הראשון אני בעד. איפה שאפשר לצמצם צפייה – אחלה.

אבל כשהם כבר שם

בואו נהיה שם גם

נסכים להיות מבוגר אחראי, מלווה. נוכח קרוב.