למצוא בגדים צנועים- האתגר

נכנסת לאתרים מחפשת בגד לפסח

איזה סיוט!

מוצאת שמלה מהממת

קצר מדי

ואז עוד שמלה מטריפה

פתוח מדי

עוד אחת שאני מתלבטת אבל היא גבולית ממש

לא בא לי להתנדנד על הגבול

ועוד אתר ועוד

אההה

זה קשוח

קשה להרגיש לא חלק

קשה להרגיש שונה ומגזימה

קשה להרגיש שכל הדברים היפים מעבר להישג ידי

הם לא בשבילי בעצם

האתגר הזה מעמיד בפניי את השאלה

מה את מזמנת לעצמך באביב הזה?

איזה בגדים? איזה גבולות?

מרגישה חופשייה לגמרי לבחור

ואני יודעת שאני רוצה לזמן אליי אנרגיות של קודש

אני יודעת שאני רוצה את השייכות לדבר ה'

אני יודעת שיש מלא נשים צנועות בכל מיני דרכים ויש פה מידה עמוקה מאוד

עדיין רוצה למשוך אל החזות החיצונית שלי את הנאמנות להלכה

רוצה להיות על מקומי

לא מופעלת

בכללי כשאני חושבת על המשאלה שלי בקיץ אביב הזה

אני רוצה להכניס למרחב שלנו מתינות

אני רוצה שהמרחב יהיה פחות מחצין ומחפיץ

אני רוצה להתהלך עם איזו עדינות

עם קשב פנימה במקום החוצה

מזכירה את זה לעצמי כשממשיכה לחפש בגד

הסיפור הוא הסיפור האישי שלי

הסיפור של המעצבות לא מעסיק אותי, והפתרונות הטכניים לא מעסיקים אותי

אני צריכה להסכים להיות האחרת הזו

שלא תמיד מוצאת

שעוזבת חנויות כי אין לי חשק להרוס את השמלה עם חצאית בסיס

שמסתכלת על שמלות במבט של 'לו יכולתי'

ששואלת את המוכרת במבט מצפה אם יש גם את הדגם הזה בארוך

(כי יש גם פתרונות מקסימים מדי פעם, תודה על זה!)

וזה גם חלק מהמסע שלי בעולם

חיפוש וויתור וגבורה ויופי בגבול

זה מאתגר

אבל גם סיפוק כזה. הנה אני יכולה