
שישה משפטים שכדאי שכל ילד ישמע בימי הקורונה
* "עכשיו אבא ואני צריכים זמן לעצמנו. תסתדרו לבד, אנחנו נכנסים לחדר" (כמובן במסגרת האפשר וכו') * "עכשיו אני צריכה זמן לעצמי. אני שמה לכם
* "עכשיו אבא ואני צריכים זמן לעצמנו. תסתדרו לבד, אנחנו נכנסים לחדר" (כמובן במסגרת האפשר וכו') * "עכשיו אני צריכה זמן לעצמי. אני שמה לכם
תפילת ילדים. הבנים מברכים "על מצוות ציצית", בנות – "שעשני כרצונו". הפתרון הזה לא כזה מוצלח בעיניי. למה? כי הבנות האלה יגדלו. והן יגלו שעבדו
קורונה זו הזמנה מעולה לעשות ביעור חמץ בפלאפון שלנו. מה היינו עושים בתקופה הזו בלעדיו גשר לעולם, לחברה למבוגרים בסביבתנו להתפתחות רוחנית ומיזמים מדהימים. וגם,
אם את מורה של נערות. אם את אמא של נערה שמתמודדת עם פור*נו. אם את בעצמך צופה. שווה להסתכל לזה כמה רגעים בעיניים. מי שמתמודדת
כל כך הרבה שעות מסך מזמינים אותנו יותר נכון: דורשים מאיתנו לדבר עם הילדים על תכנים מיניים במדיה. כמה רעיונות איך לפתוח שיחות: *לאחרונה יצא
"גיליתי שהבן שלי נכנס לכל מיני תמונות". בום, בוקס בבטן. זה כואב לראות שהבן המתוק שלך נחשף לכאלה דברים זה מטלטל להחשף לדברים שהוא נחשף
* אל תדברו איתו אם אתם מרגישים מוצפים. חרדים. מבוהלים. עדיף לא לדבר מאשר לדבר מוצפים. הרבה שנים מתבגרים התמודדו עם יצר המין שלהם בלי
לפעמים הרבה יותר קל לדבר עם ילדים של אחרים על מיניות מאשר עם הילדים שלך. לפעמים את דווקא ממש בקטע לדבר עם הילדים שלך על
תמיד מגיעה השאלה הזו. "אם מיניות זה טוב אז למה צריך לשמור נגיעה???" עם יד על הלב, צריך לשמור נגיעה פשוט כי ככה ההלכה אומרת.
"לי זה לא מסובך להסביר לילדה שלי איך מגיעים ילדים לעולם. הרופא הפגיש את הזרע והביצית. הכניס אותם לתוכי. ואז את גדלת. נקי. סטרילי". ככה
"אני לא מסוגלת לספר לו!" הרבה נשים בתקופת הדייטים פונות אליי עם לחץ כזה – איך אני אשתף אותו בהתמודדות שלי בתחום המיני. איך אני
פוגשת חברה עם הבן שלה. "וואי הוא לא דומה לך!" "כן", היא אומרת לי, "השומן זה מהצד של האבא" ואני חושבת לעצמי הוא עוד כל
אשמח לשמוע מכם אילו תכנים תרצו לקרוא באתר, בקשות מיוחדות או הזמנת הרצאות. תוכלו למלא את פרטיכם ואשוב אליכם בהקדם: