
מי שגופה ונפשה נושאים תפילה
“לי זה לא מסובך להסביר לילדה שלי איך מגיעים ילדים לעולם. הרופא הפגיש את הזרע והביצית. הכניס אותם לתוכי. ואז את גדלת. נקי. סטרילי”. ככה

“לי זה לא מסובך להסביר לילדה שלי איך מגיעים ילדים לעולם. הרופא הפגיש את הזרע והביצית. הכניס אותם לתוכי. ואז את גדלת. נקי. סטרילי”. ככה

“אני לא מסוגלת לספר לו!” הרבה נשים בתקופת הדייטים פונות אליי עם לחץ כזה – איך אני אשתף אותו בהתמודדות שלי בתחום המיני. איך אני

פוגשת חברה עם הבן שלה. “וואי הוא לא דומה לך!” “כן”, היא אומרת לי, “השומן זה מהצד של האבא” ואני חושבת לעצמי הוא עוד כל

הנשים שאני מכירה שסובלות מכאב ביחסים הן נשים יפיפיות. תשוקתיות. מחוברות לעצמן ולגוף שלהן. אין שום קו שאפשר למתוח למה בדיוק זה קרה להן. מה

כשלמדתי באוניברסיטה, פגשתי חברה אחרי איזה חודש שלא ראיתי אותה. היא הייתה בהריון ואמרתי לה בהתלהבות: “וואי איך השמנת! איזה מרגש!” והיא אמרה לי במבט

היו כמה דקות, או שעות, ממתי שחוה אכלה מפרי עץ הדעת, עד שהיא גרמה גם לאדם לאכול ממנו. בזמן הזה היא כבר ידעה טוב, ורע.

לשמור נידה כשאתם זוג צעיר, זה מאתגר ממש. חוזרים הביתה, רק רוצים להסניף את הזוגיות, להתמלא ממנה. והמרחק כל כך קשה להכלה. הרווח שבין המיטות

לחנך לצניעות זה אחד ה-אתגרים הן פשוט לא שמות עלינו הן הולכות איך שבא להן והן ממש לא אוהבות שמעירים להן גם אני לא אוהבת

לפעמים הזמנים שהגוף חורק זה הזמנים עם הכי הרבה תודעת גוף פטריה, דלקת, עצירות, טחורים פתאום את מרגישה כמה את תלויה בגוף שלך כמה את

המרחב שלנו מייצר חוסר אמון בגברים. הוא רווי בגבריות המנותקת; תגובות לא שייכות ברשתות חברתיות, הערות ברחוב, סצנות בסרטים וסדרות, קשרי גוף שאין בהם אינטימיות

“אני רגע לפני אירוסין. ופתאום כשהוא הגיע אליי לשבת, הסתכלתי על הבנים מהשבט שלי. וחשבתי לעצמי וואי, המראה שלהם הרבה יותר גברי ממנו. וצצו לי

לפעמים זה נראה כאילו כולן יודעות משהו שאת לא שהמדריכת כלות שכחה לומר לך שעדיין לא גילית את המשהו הזה שכול מי שבקבוצות ובשיח פתוח
אשמח לשמוע מכם אילו תכנים תרצו לקרוא באתר, בקשות מיוחדות או הזמנת הרצאות. תוכלו למלא את פרטיכם ואשוב אליכם בהקדם: