
אתגרים במיניות
"איך כל זוג בני 16 עושים את זה ברכב שלהם באמצע הלילה, ואנחנו עדיין לא הצלחנו?!" מבחוץ זה נראה נורא פשוט מה הבעיה? ואז נכנסים
"איך כל זוג בני 16 עושים את זה ברכב שלהם באמצע הלילה, ואנחנו עדיין לא הצלחנו?!" מבחוץ זה נראה נורא פשוט מה הבעיה? ואז נכנסים
"מלחיץ אותי להוציא את הילד מהחדר, הוא יהיה רחוק מאיתנו, הוא ירגיש לבד בעולם" "הילדים שלנו באים אלינו למיטה בלילה, מה כבר אפשר לעשות ככה"
נסו לדמיין אישה לפני אלפי שנים, לפני המצאת המראה. מתי היא רואה את עצמה? כשהיא הולכת בבוקר לשאוב מים בבאר. היא מסתכלת בעצמה, בבבואה שלה
בלידה הראשונה שלי עשיתי הכנה ללידה טבעית בטירוף. כזו שאפידורל זה לחלשות וניתוח הוא האויב. הייתי מלאת בטחון בגוף שלי. בנשימות שלי. בתנועה שלי. הייתי
יש דברים שלא קורים בתהליך. חייבים לחתוך אותם וזהו. כמה שזה כואב. למחוק מספר של איזה אקס. לקנות פלאפון טיפש אם קשה לך השליטה במדיה.
כשהייתי בכתה ד' היינו יוצאות תמיד לשחק חיי שרה במגרש. והייתי גרועה בזה, באמת. הייתי מפחדת מהכדור ומפחדת לתפוס ותמיד הייתי נפסלת מהר. ומאז צרוב
טריגר פגיעה מינית אנחנו לא אוהבים לחשוב על פגיעות מיניות בתוך המשפחה. אנחנו מעדיפים לתפוס את המשפחה כמקום בטוח, מוגן, היא הרי היציבות. וזה בריא.
אחד הפרטים התמוהים בהלכות נידה נקרא סימן היכר. אִם אוֹכְלִים אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ נִדָּה עַל שֻׁלְחָן אֶחָד צְרִיכִים הֶכֵּר בֵּינֵיהֶם, שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה דָּבָר מֻנָּח עַל הַשֻּׁלְחָן
לך, שפתחת מייל אנונימי כדי לשתף בסוגיה שכל כך מטרידה אותך: אוננות. לך, שהגעת אליי מובכת עם עיניים ברצפה ופחדת מה אחשוב עלייך אחרי שאדע
בעלה השמין. וזה מבאס אותה. ככה היא אומרת לי. תחושת מרחק בלתי נשלטת. אני רואה את הצער שלה ושותקת מרגישה בתוכי תחושה שלא יכולתי לומר
כמעט בכל מוסד שאני פוגשת זה קרה. שתי בנות שמסתגרות, שתי בנות שנוגעות, שתי בנות שברור שמתרחש ביניהן משהו. ההתייחסות הפשוטה היא התייחסות משמעתית –
ילד אהוב אני לא יכולה להיות בטוחה שלא תחשף לתכנים מיניים בוטים. אני אעשה הכול בשביל זה: אני אשים סינון בבית. ובפלאפונים שלנו. אני אשוחח
אשמח לשמוע מכם אילו תכנים תרצו לקרוא באתר, בקשות מיוחדות או הזמנת הרצאות. תוכלו למלא את פרטיכם ואשוב אליכם בהקדם: