מוגנות ועצמאות

"אני לא רושמת את הילד שלי למחנה, אני בקטע של מוגנות"

"אני לא מרשה לבת שלי לישון אצל חברות, זה מפחיד אותי בגלל פגיעות"

אלו משפטים שאני שומעת הרבה

וגם מכבדת,

לכל הורה ולכל בית יש את ההחלטות שלו.

אבל לפני שמקבלים החלטה כזו,

חשוב לדון גם במחירים שלה

ולהחליט מתוך מודעות.

א. ילד שגדל צריך עצמאות. חלק מעצמאות זה לצאת מהבית ולישון מדי פעם במקומות אחרים.

לא סביר שילד ישן פעם ראשונה מחוץ לבית בצבא או בישיבה הגבוהה (או לחילופין בשירות לאומי).

עצמאות בריאה מתרחשת בתהליך. לאט לאט הילד מתרחק יותר

לומד לשהות זמן בלי ההורים

לנהל את עצמו ואת הגבולות שלו.

אי אפשר להשאיר כל הזמן את הילד קשור בחבל לבית.

תהליך הנפרדות צריך להתרחש, מתישהו.

עדיף להעביר אותו באופן הדרגתי ועם הכוונה.

ב. מסר חרדתי הוא מסר מסוכן.

הפרשנות של לא לשלוח את הילד לשום מקום עלולה להיות "העולם שבחוץ הוא מסוכן, ולכן נגן עליך מפניו"

התפיסה הבסיסית של העולם כמקום מסוכן גורמת לילד להתהלך בחוסר בטחון, במתח.

העולם הוא אכן מקום מסוכן, אבל זה חייב להגיע על בסיס של בטחון, אמון ושמחה.

מרובה מידה טובה ממידת פורענות.

ג. מחירים חברתיים.

כשילד מפספס חוויות משמעותיות, מודר מאירועים חברתיים משמחים באופן קבוע

זה עלול ליצור אצלו תחושה של חוסר שייכות, בגיל שהוא מחפש הרבה מאוד שייכות.

(לכל אחד בריא מדי פעם להיעדר, להתמודד עם זה שאחרים כן והוא לא. אבל לא תמיד).

הסוגיות האלה צריכות להילקח בחשבון, בחשיבה של כל הורה.

בחרת לשלוח?

מעולה!

אבל – זה לא 'שגר ושכח'.

שיחת מוגנות לפני – 'עלולים להיות מצבים פחות נעימים. אם תרגיש שמישהו נכנס לך למרחב, חשוב שתתקשר אלינו מיד. אם תרגיש שאין לך מספיק פרטיות. שלא נוח לך סיטואציה חברתית מסוימת..'

שיחת מוגנות אחרי – 'איך היה לך? האם הייתה סיטואציה שהרגשת פחות בנוח?' לתת הזדמנות לפרוק ולשתף אם קרה משהו לא מותאם.

מוגנות יכולה לעבוד טוב

מתוך נינוחות.

שנצליח להיות באיזונים בריאים. אמן!!

נהנית? שתפי את הקטע עם העולם

להדפסת הקטע

כתיבת תגובה

קטעים נוספים שאולי יעניינו אותך:

הורות

שיח על הפרשות

כשאנחנו מלוות בנות לקראת התבגרות, אנחנו מנסות להפחית חוסר וודאות לתת תחושה ש"את לא לבד" שמסע ההתבגרות הוא מרגש והוא חלק מהוויה נשית משמחת. אחד

המשיכי לקרוא »