בעולם שבו אנו חיות ישנו פרדוקס המכונה פרדוקס השפע והרזון
מצד אחד העולם מלא בתזונה לא בריאה, משמינה ומפנקת – קונדיטוריות מטורפות, ממתקים, דוכני גלידות, מזון מהיר, סוכר בכמות גבוהה, שומן רווי בכמות גבוהה, אוכל מעובד הרבה יותר נגיש מאוכל בריא. בנוסף, אנחנו נדרשות הרבה פחות מבעבר לפעילות גופנית. מלאכות שבעבר דרשו עבודה פיזית היום נעשות בלחיצת כפתור. אנחנו נוסעות ממקום למקום ונעות מעט מאוד.
מצד שני העולם יצר מודל יופי שבבסיסו הרזון. העולם שלנו סוגד לרזון, וכל מי שאינה במבנה גוף רזה תאלץ להתמודד עם שיח פנימי ועם הערות. כמה תוכניות, ספרים, מסרים סמויים וגלויים בפרסומות ובסרטים משדרים את אידאל הרזון. זהו מודל שרק כשני אחוזים מהאוכלוסייה מתאימות אליו, וכל שאר הנשים (כמעט) רק שואפות אליו. גם אם מישהי בוחרת לחיות עם מבנה הגוף שלה בשלום, לרוב זה מתוך עבודה ומודעות ולא מתוך טבעיות.
הפרדוקס הזה, בין גירויי האוכל מסביב ובין אידאל הרזון הוא פרדוקס שמכניס את רוב הנשים למתח פנימי. מצד אחד גירוי אין-סופי של אוכל, מצד שני עיסוק אין-סופי בנראות ובמשקל.
מבנה הגוף של כל אישה קשור בראש ובראשונה לגנים שלה. אנחנו נולדות במבני גוף שונים זה מזה. יש נשים בעלות מבנה גוף רחב, יש נשים בעלות מבנה צר. התזונה מחזקת את הנטייה הגנטית, . אך היא לא יוצרת את המבנה. יכולות להיות נערות שאוכלות בדיוק אותו דבר, אבל נראות ממש שונה במבנה גופן. משום כך אידאל הרזון מייצר אצל הרבה נשים תסכול, כאשר אין להן בכלל יכולת להגיע אליו.
(מתוך הספר "כל פלאייך")
ועכשיו שאלת השאלות – איך לדעתך נכון להתמודד עם הפרדוקס הזה???