שפת הסתרים של בני זוג

מכירה את זה שאת יושבת ליד זוג ואיכשהו זה נהיה מביך להיות לידם? המגע, המבטים, הצפיפות – את פשוט מרגישה תקועה שם.

אני חושבת שזה משהו שבא מהבטן והוא בריא

תחושה כזו שאני לא רוצה להיות עדה לאינטימיות שלכם, היא שלכם

כשמגלים סוד הוא מפסיק להיות סוד. וחלק מהקסם של האינטימיות והקשר הגופני זה היותם שפת סתרים של הזוג בעצמו, שפה שאיש אינו עד לה ואיש אינו יבין

לדעתי העולם מבלבל אותנו. אנחנו מתרגלים לחיות באופן שמה שלא מצולם לא קיים. מה שלא עולה לא התרחש. אם הייתי בטיול ולא תיעדתי משהו בתוכי מרגיש פספוס.

וזה מהדהד גם לקשרים זוגיים ולנוכחות שלהם ברשת

בהרגשה שבא לי לתת ליחד הזו מקום בעולם

וזה הופך להיות יחד עם כל כך הרבה קהל

לכל זוג הגבולות שלו, אני לא חושבת שיש גבול אחיד לכולם.

אבל כבקשה פנימית אני חשה שבקשת האינטימיות

צריכה להדהד עוד עוד עוד עוד

כבקשה לקסם זוגי, להוד שבסוד

לזכור במה להתרכז

ומה נוצר כשאין קהל

והאם בכלל נשארה לנו המיומנות הזו לשהות בלי קהל

להאמין, להשקיע, במה שנוצר במרחב הנסתר הזה שאף אחד לא יסמן לייק, אבל בסימונים הפנימיים של הלב נרשם ביג לייק גדול.