תמחלי לעצמך על כל הפעמים שראית דברים דפוקים על כל התמונות שצרובות לך על כל המראות המעוותים שנצברו בתוכך תמחלי לעצמך על מגע אסור על
"הילדה שלנו לא צריכה סינון. בבית שלנו אנחנו מחנכים לשליטה עצמית ולפתיחות" משפט שאני שומעת לא רק מהורים אלא גם מבנות. שכל כך רוצות סינון.
להתלבט על הזהות המינית שלך זה לא קל. זה לחשוב שאת היחידה בעולם שזה מעסיק אותה זה שאלות שלא עוזבות אותך. על העתיד. על ההווה.
ניסיתי לפתוח אינסטגרם. אולי הניסיון הבא יצליח לי יותר. הפעם זה היה לי קשוח. הסתובבתי קצת, נכנסתי לשמות מומלצים ובבת אחת הרגשתי כל כך לא
גם בנים מתבגרים. נכון, אין להם וסת שמכריחה שיחת מחזור. אבל יש להם תהליכים אחרים, משמעותיים, שאפשר לחגוג אותם. לדבר אותם. לפתח סביבם קשר. ואנחנו
הרבה פעמים נכון בעיניי להוציא את התינוק מהחדר הורים. ילד צריך הורים אוהבים. והרבה פעמים הנוכחות שלו לא מאפשרת לאהוב. היא משאירה אותך בתפקיד האמא.
כשילד מסתיר ממך משהו זה הכי מעליב בעולם. זה יכול להיות דברים קטנים: משחק שהוא לקח מהגן בלי רשות. סרט שהוא ראה עם אחיו ולא
וואלה, הם שעות מול המסכים. ומה הם יעשו שם לא תמיד תלוי בנו. ככל שהם גדולים זה הופך להיות שלהם. אנחנו יכולים לכוון, לסנן, לבקש,
הַשַּׁבָּת יָרְדָה לְעִתִּים גַּם בִּימוֹת הַשָּׁבוּעַ עַל גַּלְגַּל וּקְעָרָה וּמִרְצֶפֶת עַל הַתּוֹךְ הַכָּמוּס, עַל קְלִפַּת מַעֲטֶפֶת עַל הַנָּגוּעַ בַּטּוֹב וּבָרַע וְעַל שֶׁאֵינֶנּוּ נָגוּעַ וְאֵלֶּה לֹא
"רקדתי כל החיים שלי, ובדיוק בגלל זה שנאתי את הגוף שלי כל כך". יש ריקוד שהוא מרחיק מהגוף. הריקוד הזה שדורש מהגוף שלך להיות מה
הידע על הגוף שלך נמצא קודם כל אצלך. לא אצל רופא נשים. את היחידה שמכירה את הגוף שלך מקרוב. שום ספר לא יהיה עם כמות
מכירה את זה שאת יושבת ליד זוג ואיכשהו זה נהיה מביך להיות לידם? המגע, המבטים, הצפיפות – את פשוט מרגישה תקועה שם. אני חושבת שזה
אשמח לשמוע מכם אילו תכנים תרצו לקרוא באתר, בקשות מיוחדות או הזמנת הרצאות. תוכלו למלא את פרטיכם ואשוב אליכם בהקדם:
