מדיה ומסכים

קורונה זו הזמנה מעולה לעשות ביעור חמץ בפלאפון שלנו. מה היינו עושים בתקופה הזו בלעדיו גשר לעולם, לחברה למבוגרים בסביבתנו להתפתחות רוחנית ומיזמים מדהימים. וגם,

כל כך הרבה שעות מסך מזמינים אותנו יותר נכון: דורשים מאיתנו לדבר עם הילדים על תכנים מיניים במדיה. כמה רעיונות איך לפתוח שיחות: *לאחרונה יצא

אם גם את לקראת חופש אם יש לך נטפליקס וגם אם אין אם את מכירה את התחושה שלהתחיל סדרה ולהמשיך ולהמשיך ולהמשיך… זה זמן טוב

אצל רוב בני הנוער, האפשרות לא לראות סרטים כל החופש לא ריאלית. אצל רוב בני הנוער, האמירה "תעזבי כבר את הפלאפון שלך!" היא לא באמת

דמיינו לעצמכן את האימהות בתקופה שהתחילו לעבור מכרכרות למכוניות. הן היו מבוהלות מהילדים שלהם שחלמו על מכונית הן הסבירו לילדים שמכוניות זה מסוכן, זה מייצר

"זה בסדר, אני יודעת שמה שיש בסדרות לא נכון" את המשפט הזה אני שומעת לפחות פעם בשבוע, כשאני מדברת עם מתבגרות על מיניות בסדרות. והמשפט

אמא ואבא, אני מתבייש לכתוב לכם את זה. אבל גם רוצה לכתוב. יצא לי לראות כל מיני סרטונים לא כל כך מתאימים. אני יודע שזה

"הילדה שלנו לא צריכה סינון. בבית שלנו אנחנו מחנכים לשליטה עצמית ולפתיחות" משפט שאני שומעת לא רק מהורים אלא גם מבנות. שכל כך רוצות סינון.

וואלה, הם שעות מול המסכים. ומה הם יעשו שם לא תמיד תלוי בנו. ככל שהם גדולים זה הופך להיות שלהם. אנחנו יכולים לכוון, לסנן, לבקש,