נשיות ודימוי גוף

לפעמים גוף נשי הוא ממש חסר שליטה. זה מתחיל כשאת מקבלת וסת בזמנים הכי תקועים שיש. בטיול השנתי, בצימר עם כל המשפחה, באמצע טיסה. אף

זוכרות את קלימרו? האפרוח החמוד הזה שממשיך להסתובב עם הקליפה על הראש (ואפי אפי אפרוחה חברה הכי טובה!) נזכרתי בו היום והרגשתי, ממש פיזית, איך

יש איזון דק מן הדק בין להיות מודעת לגוף שלך לחוות אותו, להיות קשובה אליו, משוחררת בו לבין להיות מוצפת במיניות להסתכל על העולם במשקפיים

את יפה. ונשית. גם כשעוד לא הגיע האיש שאומר לך את זה. את אישה. תסתכלי במראה. את כבר לא "נערה", את לא "בחורה".  שערה לבנה

לפעמים הזמנים שהגוף חורק זה הזמנים עם הכי הרבה תודעת גוף פטריה, דלקת, עצירות, טחורים פתאום את מרגישה כמה את תלויה בגוף שלך כמה את

יש לך משקל בבית? הזה שאומר לך כמה את שוקלת? מצד אחד יש בזה משהו הזוי להקשיב למשהו חיצוני שמודד את הגוף שלך שמסתכל עלייך

באיזו תקופה בחיים שלך הגוף שלך היה במצב הכי טוב? הכי יפה בעינייך? במידות שהכי היית שלמה? תני לי לנחש: תקופה אחרת. לא עכשיו. זה