למה בעצם לצבוע שערות לבנות?

אני בשלב שיש לי עדיין פריבילגיה להתלבט, שבילי כסף מעטים שפותחים אותי למחשבות
למה לצבוע אותן?
כדי לא להיראות זקנה
מה רע בלהיראות זקנה?
זה פשוט לא צעיר כזה, זה לא נראה טוב
למה להסתיר את התבונה שצברתי?
כי נשים צעירות לא אמורות להסתובב עם שערות לבנות
למה בעצם לא?
ואולי שיער לבן הוא מקור לגאווה?
אולי הוא סימן לניסיון, לתבונה מצטברת?
למתינות ורוחב דעת?
מה כל הסיפור של אנטי אייג’ינג?
למה לא להתבגר?
במה יש להתבייש?
אני חושבת מחשבות כאלה של חיבור ללבן לטהרה לחוטי קסם
וחשה פער בין המחשבות לבין המציאות
כי במציאות זה לא עובר טוב
ואולי כמו הסרת שיער
אני חושבת שהרף היום לא הגיוני
ועדיין מיישרת קו
אולי עוד מקום של פער בין הרצונות הגבוהים
לבין המציאות השבורה?
אשמח לשמוע דעתכן