איך הבת שלך נראית

כשאת מסתכלת על הבת שלך וכל מה שאת מאחלת לה זה
לרזות
היא מבינה ממך, שמה שחשוב בעולם הזה זה משקל.
היא מבינה שכדי לזכות באהבתך היא צריכה לשנות את גופה.
היא מבינה שככה, היא לא ראויה לאהבה.
כשאת מסתכלת על ביתך ולא יכולה לסבול את איך שהיא נראית
היא לומדת שמי שלא רזה הוא מאכזב
שעם כל האידאלים שיש בבית
מה שחשוב באמת זה משקל
היא לומדת שככה, היא לא ראויה לאהבה.
נכון שככה היא משלמת מחיר חברתי, ומי ירצה לצאת איתה ככה
את זה היא יודעת גם בלעדייך.
לך היא זקוקה אוהבת, חומלת, מקבלת אותה כפי שהיא.
נכון שחשובה לך הבריאות
אבל בינינו, מה שחשוב לך באמת זה לא רק הבריאות.
הרי אם היא הייתה אוכלת בדיוק ככה ובכושר גופני בדיוק ככה
אבל רזה
לא היית דואגת לבריאות שלה.
ילדה זקוקה לבית חם לנוח בו
מכל ההערות השיפוטיות של הסביבה
מכל המבטים המבקרים
לשתות קפה ועוגה בלי שינעצו בה מבטים.
זה קשה,
כי נושא המשקל לא פתור אצלנו
כי התרגלנו להסתכל בביקורת על שמנים
כי תרבותית, שומן פשוט לא עובר.
זה קשה כי היית שמחה לשנות את זה עבורה
אבל זה מרחב פרטי שלה. את לא יכולה להכנס שם
דיאטת אימהות אף פעם לא עובדת.
ביקורת אימהות על הגוף דווקא עובדת:
היא מגבירה סיכוי להפרעות אכילה, לדכאונות ועוד.
זה קשה. מאוד מאוד.
פוגש אותנו במקומות הכי רגישים ולא פתורים שלנו.
אבל אין ברירה אלא לשחרר.
לתת לה מרחב בריא לחיות בו.