יש איזה פרדוקס מטורף

בין זה שבתקופות הזויות אין לי שום כוח לזוז ורק להיטרק למיטה

לבין זה שהדבר שיהיה לי הכי טוב בעולם זה לזוז. לקום לפנות בוקר להליכה.

בין זה שכל מה שבא לי זה לטחון בן אנד ג'ריס ועוגות גבינה

לבין זה שהדבר שהכי ייתן לי אנרגיה זה לשתות תה ולהסניף לוונדר.

זה מבאס

שהדברים שהכי בא לי לעשות

הם הכי דפוקים בשבילי בטווח הארוך.

התחליפים, המוחצנות, הבהייה במסכים,

עוצמתיים יותר מרעישים יותר ממכרים יותר

מהשקט הפשוט

שפת הסוכר אומרת לי

יאללה קחי תתפנקי מגיע לך!

שפת עומק הגוף אומרת לי

תנשמי עמוק, מגיע לך בריאות.

קולה נשמע חלוש, עמוק מדיי. מכוסה.

אולי בסגר הזה אלמד לשמוע את הקול החלש

לכבד אותו יותר

או שאולי ארפה ואתפנק בפשטות.

אולי הצום של יום הכיפורים והאויר של סוכות ייכנסו לתוכי באמת, יזכירו שפה עמוקה שרוצה להישמע, ומבעד לסגר  קשב חדש ייפתח?

נהנית? שתפי את הקטע עם העולם

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on print
להדפסת הקטע

כתיבת תגובה

קטעים נוספים שאולי יעניינו אותך:

כללי

בנות פוגעות מינית

בפעם הראשונה שמישהי שיתפה אותי בכך שהמחנכת שלה פגעה בה מיני*ת,שמעתי בתוכי קולות מפקפקים"היא בטוח מגזימה, למה שמורה תעשה דבר כזה. מה נסגר?" מזל שקלטתי

המשיכי לקרוא »
כללי

האיש שלי

האיש שלי זה המילים שיוצאות לי כשאני מדברת עליו, על האיש שלי. הרבה פעמים זה תופס מתבגרות, וכשמגיע זמן השאלות הן שואלות – למה את

המשיכי לקרוא »
הלכה

שמירת נגיעה

"אז מה יצא לי מזה שאני אשמור נגיעה?"שואלת אותי מישהי."האמת? מה שיצא לך זה פשוט שתשמרי את ההלכה". לא בא לי להבטיח הבטחות קסומות למי

המשיכי לקרוא »
כללי

להיות בלי אמא

למי שאין אמאאו שאין אמא מתפקדתכל משפט כזה של"לכי תשתפי את אמא"עלול להיות קורע לבכל פרסום על ערב אימהות ובנותמהדהד חוסרכל משפט של"תשתפי את אמא

המשיכי לקרוא »