קטעים על
“אני לא רושמת את הילד שלי למחנה, אני בקטע של מוגנות” “אני לא מרשה לבת שלי לישון אצל חברות, זה מפחיד אותי בגלל פגיעות” אלו
“אם הבת שלי תעבור פגיעה מינית, אני פשוט לא אעמוד בזה. אני אתפרק” זה משפט שאני שומעת הרבה, והוא לא עושה טוב לא לאמא ולא
“את תשלחי את הילדה שלך לישון אצל חברה? את לא מפחדת מפגיעות מיניות?” “לא נראה לך מלחיץ לשלוח ילד למחנה? את יודעת איזה פגיעות מתרחשות
בפעם הראשונה שמישהי שיתפה אותי בכך שהמחנכת שלה פגעה בה מיני*ת,שמעתי בתוכי קולות מפקפקים“היא בטוח מגזימה, למה שמורה תעשה דבר כזה. מה נסגר?” מזל שקלטתי
יש משהו שאנחנו הרבה פעמים מדחיקות.חשוב להגן על הילדים שלנו מפני פגיעות, אבל חשוב מאוד להגן על הילדים שלנו שלא יהיו פוגעים.זה לא מובן מאליו.
“חוויתי טראומה מינית בילדות מאז הייתי בטיפול, כתיכוניסטית ואחר כך גם אחרי החתונה. עכשיו אני בגיל המעבר ומרגישה שהדברים צפים אצלי שוב. מה, כל העבודה
טריגר פגיעה מינית אנחנו לא אוהבים לחשוב על פגיעות מיניות בתוך המשפחה. אנחנו מעדיפים לתפוס את המשפחה כמקום בטוח, מוגן, היא הרי היציבות. וזה בריא.
פוגשת קרוב משפחה, שואלת איך המעבר דירה, איך הולך. הוא אומר לי “גן עדן, חלום שהתגשם. תמיד חלמתי על מקום שבו הילדים שלי יוכלו פשוט
כשאמא משתפת אותי בפגיעה מינית שהילדה שלה עברה זה קורע את הלב באמת. ולא משנה כמה אני שומעת זה תמיד נורא. מטלטל. קשוח והתחושות האימהיות
“אני לא מוכנה שהבת שלי תישן אצל חברות. זה מלחיץ אותי, מי יודע מה יקרה שם. ואיך אני אסביר לה את זה?” חינוך למוגנות לא
אשמח לשמוע מכם אילו תכנים תרצו לקרוא באתר, בקשות מיוחדות או הזמנת הרצאות. תוכלו למלא את פרטיכם ואשוב אליכם בהקדם:
