גברים, נשים ומלחמה

אני מוצאת את עצמי במלחמה הזו

בחלוקת תפקידים מגדרית שלא חלמתי:

האיש שלי יוצא ונלחם

אני מתכנסת הביתה

הוא בחזית הקרב

אני בחזית המריבות

הוא אוחז בנשק

אני אוחזת במגב

הוא ממוקד מטרה

אני נוכחת.

מעולם לא חיינו ככה

ופתאום

המלחמה הזו הכריחה אותנו

אני מגלה בתוך המערכה הזו מלא דברים

אני מגלה שלא הייתי רוצה להתחלף.

המערכה של הבית עדיפה עליי עשרת מונים.

אני מגלה ששפת הקרב מדברת אליו

אותי היא מכווצת וממלאת חרדה.

אני מגלה ששפת הבית מאתגרת אותי

אבל גם מתיישבת על ליבי וגופי באופן כלשהו

כשאני מבטלת סדנאות כדי להיות עוד בבית

משהו בגוף שלי מתמסר ומרפה

אני לא ארצה להישאר בחלוקת התפקידים הזו,

אי אז בסוף המלחמה

אבל משהו בטלטלה הזו הבהיר לי

שאי אפשר לטשטש,

אנחנו עשויים מחומרים שונים וכמה טוב שכך