האם לשתף בדייטים?

"אני אמורה לספר לו תוך כדי הדייטים שאני… (התמודדתי עם פור_נו/ נגעתי בחבר הקודם שלי/ מאוננת…"
זו אחת השאלות שאני הכי הרבה מקבלת.
והיא מסתירה בתוכה
את כל הפחד והאשמה
את כל ההסתרה והבושה.
כאילו אם הוא ידע את זה עליי
הוא כבר לא ירצה. הוא ירתע. הוא יגלה מישהי אחרת.

והאמת?
הוא לא מקבל מישהי אחרת.
הוא מקבל בדיוק אותך.
רק קצת יותר מורכבת, סדוקה, גופנית.
רובנו לא תמיד פתורות, חלקות, מושלמות. יש לנו נקודות אישיות, פרטיות, של התמודדות. של מפגש גוף. של מפגש עם אנרגיה מינית. והנקודות הללו לרוב לא באות לידי ביטוי במפגשי דייטים ראשוניים. אבל הן גם לא אמורות להבהיל או לדחות. הן חלק מאיתנו. חלק שמפגיש עם כוחות חזקים וטובים. גם אם הביטוי לפעמים לא מדויק. גם אם נגרמת מורכבות.

ובאופן מעשי?
אני לא חושבת שטוב שתהיה הסתרה בתוך זוגיות.
אני גם לא חושבת שצריך לספר כל דבר על ההתחלה.
צריך למצוא את העיתוי הנכון ואת הבשלות הנכונה של הקשר.

אבל מה שברור הוא
שככל שאת תהיי יותר פתורה
ותמסגרי נכון את הנקודה הפרטית שלך
ככה תוכלי לתווך אותה בריא יותר בתוך זוגיות.
אז העבודה היא קודם למסגר לעצמך. לבוא בהבנה של מי שאת ומה שעובר עלייך. לא להיבהל מעצמך.
להיות בעין טובה עלייך.
לעשות עבודה אישית מול הנושא.

יש הבדל עצום בין לומר
"יש לי איזה סוד שאני שיא הלחוצה לספר לך כי מפחיד אותי שתעזוב אותי ברגע שתגלה את זה, עזוב לא משנה זה סתם יעשה רע"
לבין
"יש לי איזה נקודה שחשוב לי להיות שקופה ולשתף אותך. נקודה שמאוד העסיקה אותי ולפעמים גם מעסיקה אותי בהווה. אני חושבת שסך הכול אני במקום בריא מול זה, אבל תמיד יכולות להיות אדוות".

כמובן שלכל נקודה יש מידת השפעה אחרת עלייך בהווה ועל הזוגיות בעתיד, ככל שהנקודה יותר מורכבת ככה חשוב לבוא פתוחה יותר לשיח, דיון, יעוץ עם אנשי מקצוע והבנה משותפת של ההשלכות (לדוגמא הפרעות אכילה, פגיעה מינית…). ככל שהנקודה יותר אוניברסלית (אוננות, צפיה בסדרות ארוטיות) כך השיתוף בעצמו הוא הדבר.

היכולת שלך להכיל את עצמך
היא מפתח ביכולת שלו להכיל אותך.
הקבלה של נקודות הגוף והמיניות שבך, גם באתגר ובחוסר הדיוק.
כמובן – כל אחת והאתגר שלה, והדרך שלה, והלימוד והיעוץ שהיא זקוקה לו. אין בזה אחידות.

ושנבנה קשרים בריאים, נכונים. עם עצמנו. עם האנרגיה שבנו. ומתוך כך איתו