הבת שלי לא מתלבשת צנוע
(חלק ב’)

אז מה כן?

א. להשקיע בבגדים יפים וצנועים.
להסכים להקצות לזה כסף ומשאבים. החוויה של צנוע = לא יפה, היא חוויה מאוד מאתגרת, בטח למתבגרות! יש לכולנו כמיהה להיראות טוב, ובגיל ההתבגרות עוד יותר. אז המינימום הוא שאנחנו נעשה את המקסימום מבחינתנו כדי להקל על החוויה הזו.

ב. אני ממש מבינה את הקושי שלך.
כשמכבדים את האתגר, זה כבר מקל. אנחנו לא במאבק, אלא בדרך אל מטרה משותפת.
הקושי הוא לגיטימי, בטח בעולם שבו הרבה פעמים להתלבש צנוע = להיות שונה.
גם לנו קשה לפעמים… אנחנו לא משני צידי מתרס.

ג. על מה אפשר לדבר?
במובנים מסויימים כדי לדבר איתה, אנחנו צריכות לדבר עם עצמנו.
מה הסיבה שאת מאחלת לה להתלבש בצורה צנועה?
כשתנסחי לעצמך, יהיה אפשר לנסח גם לה…

מציעה פה כמה כיוונים.

* זו ההלכה. כמו שבכל דבר אנחנו משתדלים לשמור את גבולות ההלכה גם כשקשה, גם בתחום הזה. ניתן ללמוד יחד את הלכות הלבוש. יש מגוון דעות, ואפשר להחשף למגוון. כמובן שהשאלה הזו נוגעת בשאלה רחבה יותר, והיא- מה המשמעות של ההלכה בחיים? זו בהחלט שאלה שראוי לעסוק בה. (ממליצה על הספר ‘הגדר הטובה’ של הרב חיים נבון).

* לחילופין, לנשים שהסיבה שלהן היא לא הלכתית, “ככה אנחנו מתלבשים בבית” מתכתב עם אותו איזור, יש לנו נורמה מסויימת שאנחנו שומרים עליה.

* לגוף שלנו יש עוצמה של משיכה מינית, זה דבר מדהים ומרגש. יש לנו יכולות לעורר תשוקה, זה כוח מיוחד שגורם לחיבור בין גבר לאישה. כתוב על נשות מצרים שהן ידעו להשתמש בתשוקה הזו, ממש הלכו לגברים שלהן בשדות ועוררו אותם.. זה באמת כוח שיש לו מקום!! בין איש לאישה שלו. במרחב הציבורי אנחנו לא רוצות שתהיה אנרגיה של תשוקה. זה לא מאפשר לנו מפגשים פשוטים עם גברים. זה מכניס עוד אלמנט מחפיץ למרחב. לכן אנחנו מעדנים את העוצמה המינית במרחב הציבורי. (אגב, גם גברים שותפים באתגר הזה! גם הם צריכים לעדן את העוצמה המינית – הן באופן שבו הם מסתכלים ומתייחסים לבנות, והן באופן שבו הם מתלבשים)

* הלבוש שלך מספר הרבה. אנחנו בוחרות לספר לעולם כל מיני דברים דרך הלבוש. לבוש צנוע מספר לעולם שאת שייכת לחברה מסויימת שמבקשת את ה’ בעולם. לפעמים בא לנו להתחמק מהקטלוג הזה… אבל בעומק יש בזה המון, להיות גאות במה שאנחנו שייכות אליו, בשייכות לדבר ה’, בשייכות לתורה. יש לנו במה להיות גאות!!

אשמח למחשבות שלכן.
מאור קפלן