הידע על הגוף שלך נמצא קודם כל אצלך.
לא אצל רופא נשים.
את היחידה שמכירה את הגוף שלך מקרוב.
שום ספר לא יהיה עם כמות הידע שיש לך על עצמך.
כשאת מגיעה לבדיקה אצל גניקולוג
את לא מגיעה כדי להיכנס למשבצות שהוא מכיר.
את לא צריכה להתאים למה שהוא חושב.
הוא בא לתת לך שירות.
את במרכז. את צריכה לנהל את האירוע.
השליטה על הגוף שלך נמצאת אצלך!!!
הוא יכול להמליץ. לבקש לבדוק. לומר את חוות דעתו
אבל רק את יודעת אם זה באמת נכון לך.
את רוצה לקבל עוד מידע? את זכאית לבקש.
האם הבדיקה הזו מתאימה לך כרגע? את זכאית לשאול את עצמך. ולבחור
אם כן, ואת נינוחה, ופנויה להתנהל כפי שהמליץ – נפלא.
אם לא. את מרגישה לא מוכנה. את מרגישה שהגוף שלך סגור. את מרגישה שאת רוצה לשמוע עוד חוות דעת.
אז לא!
רק את מכירה את עצמך. רק את יודעת מה נכון עכשיו.
תזכירי לעצמך במודע. חלק מהתשובות הן בגוף שלך. בלב שלך.
את יכולה להוביל. את לא צריכה להיות מובלת.
אנחנו כל כך מורגלות בריצוי
בקבלת סמכות
של המערכת הרפואית,
שלפעמים אנחנו מרגישות שאין לנו מרווח התנגדות
שכל התשובות אצלם
אנחנו נכנסות לשם עם לב דופק וידיים כבולות וגוף שלא בוחר.
ואז נפגעות. נסגרות. מרגישות חוסר דיוק.
רוב הרופאים הם נפלאים. והידע שלהם הוא הכרחי עבורנו.
זו זכות שיש את כל הידע הזה. זו זכות שיש רופאי נשים. והם יכולים כל כך לעזור לנו! להציל אותנו ממש!
אנחנו באותו צד. הרצון שיהיה לנשים טוב.
אבל גם רופאים צריכים להיות בענווה
מול כל אישה וגופה.
יש לכל אחת זכות לקחת אחריות על הסיטואציה.
להסכים להיות שולטת. בוחרת. מקשיבה לגוף גם בסיטואציה הזו.
לא רוצות להפגע. רוצות לדייק לגופנו