הרצון להיות נורמלי

"זוגות אחרים, הם גם בכזו תדירות?"

"שמעת פעם מנשים אחרות שגם חוות ככה?"

"נראה לך שעוד אנשים נהנים מזה?"

"שמעת פעם עוד אישה שזה מגעיל אותה?"

ואם התשובה היא 'כן, בטח, מלא נשים מרגישות כמוך'

כמה רוגע מתפשט שם

וזה די מטורף

למה זה כל כך משמעותי לנו לדעת שגם אחרים?

מצד אחד זה באמת מ נ ר מ ל, לדעת שאני לא היחידה

ומצד שני, ומה אם את היחידה?

מה אם אתם הזוג היחיד שעושה ככה? שחווה ככה?

הסיפור שלכם הוא מיוחד ויחיד ואחר וקסום, מה זה חשוב מה האחרים. האם נוכל לשהות בשלנו ולהאמין שמה שטוב לנו הוא באמת טוב. ונכון. ומדויק. לצרכים שלנו. ומה שלא טוב לנו, הוא לא.

האם נוכל בתחום הזה לא להסתכל סביב, אלא רק פנימה

ולהאמין לעצמנו

לחשקים שלנו

לצרכים שלנו

לחסמים שלנו?

בכל תחום אחר בעולם אנחנו משוות. מתכונים. בגדים. קשירת מטפחות. הגנים של הילדים. החוגים. לק ג'ל. איך הילדים לבושים. איך הבית נראה. מה כמות הכלים והכביסה. העבודות. כמה הסבתא עוזרת.

יש תחום אחד שבו אנחנו יכולות לא להשוות

וזה גם מאיים, איך אדע אם אני נורמלית?

ומצד שני זה כל כך משחרר

מה זה חשוב מה האחרים

מה זה חשוב מה נורמלי

מה שיש פה בינינו זה הדבר בעצמו

זה הסוד והקסם והאתגר והדרך

שלנו

איזה אתגר זה להאמין למרחב שלנו, הוא אמת המידה, לא שום אמת מידה חיצונית. "מה שחשוב באמת נסתר מן העין" (הנסיך הקטן).