חודש הגאווה

אז זה נמצא בכל מקום בדגלים בהודעות אסמס לפלאפון

בשלטי עירייה

ואני בוחנת מה זה עושה בתוכי

כיווץ? קושי? התנגדות?

אני חושבת שאם היו קוראים לזה

חודש הענווה

אולי היה לי קל יותר

אם המסר היה

רגוע מבקש

קיבלנו איזה כוח מה'

איך לתת לו מקום במרחב

אבל הגאווה

טוב היא קודם כל קשה לי כמושג

מה טוב בחודש של גאווה?

אני חווה דרכה התרסה

התנשאות מעל (זו משמעות של גאווה)

אנחנו יודעים מה נכון אנחנו גאים בזה

וכל מי שלא חושב כמונו,

אז הוא מתחת

מיושן

לי כאדם דתי יש המון דילמות בכזה חודש

איך לתת מקום לאדם פרטי שמתמודד

ומצד שני להתנגד להסללות חינוכיות לכיוון של התנסויות חד מיניות

איך להבין שיש דברים שאינם ניתנים לבחירה

לצד מאמץ במה שכן ניתן לבחירה

איך לחנך לשמירת הלכה

גם במרחב שמזלזל בה

אני רוצה לשוחח על הנושאים הללו ולדון בהם

אבל בשביל זה אני צריכה שגם השיח הזה יהיה לגיטימי

ולא יתנשאו מעליו.

אז אם אפשר בלי גאווה

ככה נוכל לפגוש כאב