חינוך לצניעות

לחנך לצניעות זו ריצה למרחקים ארוכים.
אין בזה פתרון קסם
עברתי עשרות או מאות מוסדות, לא ספרתי
פגשתי אלפי אימהות
עדיין לא גיליתי נוסחת פלאים. באסה.
אבל אנחנו לא מפחדות ממרחקים ארוכים
ומבינות שיש פה מסע לעבור
מסע של בירור, מסע חינוכי, מסע פנימי
היום חינוך לצניעות לא יכול לבוא מתוך זלזול בכוחות הגוף
"אנחנו מסתירים את הגוף כי מה שחשוב באמת זו הנשמה"
"לא היופי החיצוני אלא האופי"
"איזו תרבות מוחצנת, אנחנו נפתח את הפנימיות"
בנות רוצות, ובצדק, חיבור לגוף
בנות דורשות אסתטיקה
הדימוי שעלה לי לאחרונה
הוא המסווה על פניו של משה
היה לו אור כל כך גדול
שהמציאות לא יכלה להכיל
אם המציאות הייתה פוגשת את האור הזה היא הייתה נשברת
רק כשהוא עם ריבונו של עולם הוא מסיר את המסווה
רק שם אפשר לפתוח לגמרי
חושבת שמיניות זה דומה
המציאות לא יכולה להכיל את האור הגדול שלה
היא עלולה לסנוור
היא עלולה ליצור שבר
החפצה
צריך מסווה
ורק באינטימיות אמיתית
אפשר להכיל ולא להיות מסונוורים
רק במרחב של קודש ובטחון ושייכות והכרות
אפשר להסיר את המסווה
זו שפה שמכירה בכוח המטורף שבמיניות
ודווקא משום כך,
בוחרת
הצניעי
אפשר לנשום את זה, לקבל כוח לריצה ארוכה