להיות בלי אמא

למי שאין אמא
או שאין אמא מתפקדת
כל משפט כזה של
"לכי תשתפי את אמא"
עלול להיות קורע לב
כל פרסום על ערב אימהות ובנות
מהדהד חוסר
כל משפט של
"תשתפי את אמא כשתקבלי את הוסת הראשונה"
פורט על הנימים הרגישים של הגעגוע והכאב.

היכולת לאחוז בנשיות פשוטה נשמטת
כשהאישה הכי קרובה לא פה
ופשטות הדיבור על נושאים של נשים
נשארת רק לחברות, או לאחיות, וזה לגמרי רק.
כמה הרבה נותר ריק

תמיד בערבי אימהות ובנות
יש את הדודה שמגיעה עם אחיינית
או סבתא שמגיעה עם נכדה
כי האמא
אינה
וזה כואב כואב כואב

ועכשיו פה אני רוצה לומר לכל היתומות
(וגם להבדיל לכל הגדלות לאמא פגועה, או חולה, או נעדרת)
אמא לא פה
היא אוהבת מרחוק, מהעולמות שלה
אבל אנחנו פה שבט נשים
שרוצה לעטוף
ולהיות
ולדבר געגוע
אף אחת לא תוכל למלא
אבל לשהות אנחנו יכולות
להיות חבורת נשים עוטפת
לצעוק אל הבור
לשמוע הד
להתגעגע יחד