מאתגר אותנו

לראות את הבת שלך מתלבשת חשוף זה מפעיל.

לראות אותה יוצאת ככה החוצה, זה מאתגר ממש.

ולחשוב שהיא מסתובבת ככה עם בנים

זה מכווץ.

איכשהו צניעות מפעילה אותנו רגשית ברמות מטורפות.

ואין לזה פתרון קל

אבל אני מרגישה שמשהו במצב הזה מבקש מאיתנו להרחיב את הקשר. את המבט עליה.

לראות אותה במבט עומק

"והצנע לכת עם אלוקיך"

לנסות דווקא כשהיא מזמינה אותנו למבט חיצוני עליה

לחפש בה אלוקות

להאמין שהגודל קיים בה.

לנסות לחוש אותה מבפנים

דווקא ברגעים שבהם הנראות שלה כל כך נוכחת.

כשאנחנו נצליח לראות בה פנים

יש יותר סיכוי

שנוכל להיות יחד בדרך הזו

ככל שנראה בה חוץ

השיח יהיה פיצוץ

שיפוט

מרחק

ואנחנו שם בצניעות, בענווה, מזמינות מבט קרוב. מזמינות שכינה למרחב בינינו