הַשַּׁבָּת יָרְדָה לְעִתִּים גַּם בִּימוֹת הַשָּׁבוּעַ
עַל גַּלְגַּל וּקְעָרָה וּמִרְצֶפֶת
עַל הַתּוֹךְ הַכָּמוּס, עַל קְלִפַּת מַעֲטֶפֶת
עַל הַנָּגוּעַ בַּטּוֹב וּבָרַע וְעַל שֶׁאֵינֶנּוּ נָגוּעַ
וְאֵלֶּה לֹא הִבְחִינוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הִיא שׁוֹרָה
שׁוֹרָה כָּךְ, כִּבְאַקְרַאי, בְּלִי מָתַי
בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁבוּעַ, בְּלִי מַדּוּעַ, בַּחֲשַׁאי –
רַק זְקֵנִים שֶׁנִּטַּשְׁטְשָׁה רְאִיָּתָם וּכְבָר הֵסֵבּוּ מַבָּט