בית כנסת משמר כמה דברים שכבר לא נפוצים בעולם סביבנו:
מרחב מנוטרל ממיניות.
מרחב שבו גברים ונשים אינם שווים. הם אינם מחויבים באותם דברים ואין להם אותם זכויות.
מרחב שפועל פחות או יותר אותו דבר כבר אלפי אלפי שנים.
כמה שזה מעצבן
ככה זה נפלא
אמאלה יש פה משהו מטורף
אלפי שנים אותה נוסחה
וכמה שנתעצבן, היא אשכרה ממשיכה לעבוד
לכן באופן כללי
אני מאוד שמרנית בתפיסה שלי בית כנסת.
לא הכול דיון הלכתי.
יש הרבה דברים שאני משערת שמותרים (לא מכירה לעומק את הסוגיות)
אבל זו לא הפרספקטיבה היחידה.
רוצה לשמר את הייחודיות הבית כנסתית.
את הדבר המיוחד הזה שנוצר דווקא בתוך המרחב המקודש והשונה.
ולכל מי שמזדהה:
זה לגמרי לא פוטר מעבודה
ברור לי שבעולם של היום
נשים שרוצות לעבוד את ה'
צריכות להרגיש בנוח בבית כנסת. צריכות להרגיש שזה המקום שלהן
שיש להן שם נביעה ותנועה ומקום.
חייבים לעבוד ליצור מקום נשי משמעותי
יש וטוב שכך שינויים מבורכים במקומן של נשים בבית כנסת ובשמחת תורה ומול ספרי התורה
שאני לגמרי חלק מהם ושמחה בהם
שמרנות לא יכולה להיות קפיאה על השמרים
זה מייצר קפאון רוחני.
כמגמה
האיזון הזה
אין בי רצון להפוך
יש בי רצון לשמור על השונות והיחודיות שמשתמרת במרחב המקודש של בית הכנסת
ובתנועות עדינות לשרטט תנועה נשית
נוכחת.