סדרות

אם גם את לקראת חופש

אם יש לך נטפליקס וגם אם אין

אם את מכירה את התחושה שלהתחיל סדרה ולהמשיך ולהמשיך ולהמשיך…

זה זמן טוב לחשוב מה בא לך שיהיה בקיץ הקרוב

לראות סדרות זה סבבה

אבל ברובן, אם לא בכל

יש מיניות. והיא שם,  נוכחת, מרגשת, מסעירה

נכנסת ללב, לגוף, מפעילה הורמונים, מלווה.

ויש לזה מחיר.

זה מייצר לנו הכרות עם מיניות שלא ממש מחוברת לעולם פנימי

היא לא חלק מקשר משמעותי ורגיש ומכבד. והיא בטח לא חלק מעולם של קודש.

זה מייצר תפיסה ביולוגית שגויה. על התהליך הגברי, על התהליך הנשי, על הקצב, הפעולות הנפוצות, מה מענג. וקשה להיות ביקורתית כלפי זה, כשאין מושג איך זה באמת, כשאנחנו לא חשופים למה שקורה בחיים האמיתיים…

מיניות בסדרות מגבירה את העיסוק במין. את החשיבה. זה גורם לנו לחשוב על העולם בצורה מינית יותר

סדרות מראות לנו תמונה מינית בלי תקשורת, בלי שיח, בלי מורכבות, בלי תהליך, כאילו הכול פשוט.

אז מה אפשר לעשות

כשכול הסדרות הן כאלה?

אפשר לבחור.

ואת עכשיו בנקודת בחירה.

מה את רוצה לראות ומה לא?

מה את רוצה שיהיה חלק מהעולם שלך בקיץ הקרוב, ובכלל?

את לא חייבת לראות כל סדרה

את יכולה לבחור אותה.

מה רמת המיניות בה

מה סוג הקשרים והאם יש בהם גם רגש

האם היא תהיה נכונה לך.

לא "טוב זו הסדרה שמצאתי"

אלא "זו הסדרה שנכון לי לראות. היא הכי מתאימה לי".

ואולי אפילו "עכשיו אני לא רואה כלום כי לא מצאתי משהו שנכון לי".

(וכמובן, אפשר גם לא לראות בכלל!! למטיבות לכת 🙂 )

תשבי עם עצמך.

תחשבי מה גבולות הצפייה שלך.

ואיך את מתכננת לשמור עליהם.

כי זה לא יקרה לבד.

תהיי השולטת בחייך. ולא הבמאים שולטים בך.

מיניות היא אחלה דבר. כשבונים אותה נכון בתוכנו. כשנבנים לקראתה נכון. שווה להשקיע בזה

רגעים

חשיבה

תפילה

בחירה

מיקוד.

בהצלחה!

איתך בלב אוהב. מאור קפלן