רואה בעיניים שלך

פוגשת חברה עם הבן שלה.

"וואי הוא לא דומה לך!"

"כן", היא אומרת לי, "השומן זה מהצד של האבא"

ואני חושבת לעצמי

הוא עוד כל כך הרבה דברים חוץ משומן. למה להתייחס דווקא לנקודה הזו?

הילדים שלנו מרגישים מה אנחנו רואים בהם.

את מה המבט שלנו תופס.

לראות בילד שלנו ילד שמן

זה אולי נכון

אבל זה כל כך מפספס את מי שהוא.

הרי בעולם הוא יפגוש מספיק אנשים שיראו בו שמן

ואנחנו נכעס עליהם ונגיד למה אתם מסתכלים עליו ככה.

אז אולי אנחנו

במבט שלנו

צריכים להתאמן

לראות בו מעבר?

אולי כשאנחנו נראה בו את כל המרחבים שהוא כן

השומן פחות יהיה עניין בחיים שלו?

לילד שמן יש מספיק התמודדויות

גם בלי הורים שמסתכלים עליו במבט ביקורתי.

את ההורים הוא צריך כדי לראות בו מעבר

לראות בו טוב

לא להסתכל לו בצלחת כל הזמן.

לא להסתכל דרך המשקל.

דיאטת הורים לא עובדת.

אם אמא רוצה שהבת שלה תרזה, זה לא עוזר.

אם הילד או הילדה שלך שמנים

המקסימום שאת יכולה לעשות בשבילם

זה לאהוב אותם באמת ככה.

וגם לאכול בריא. כולכם. כל המשפחה. לא רק הוא.

לא לצפות שהוא יתאפק יותר מכולם.

אם זה מפריע לו , אפשר לשוחח איתו

ולעשות מה שנכון לו.

אבל כשזה בא ממנו.

וכל המשפטים האלה של "זה לטובתו"

לא תופסים פה.

את המסר הזה הוא יקבל מכולם. מהדודות מהמורות מהחברים.

אותנו הוא צריך בשביל חיבוק. לב אוהב. מבט עמוק. אהבת אם. שאינה תלויה במשקל.