רלוונטית לבת שלך?

ניסיתי לפתוח אינסטגרם. אולי הניסיון הבא יצליח לי יותר. הפעם זה היה לי קשוח.

הסתובבתי קצת, נכנסתי לשמות מומלצים

ובבת אחת הרגשתי כל כך לא רלוונטית

הרגשתי לא מגניבה. עתיקה. לא מדברת את השפה. לא בקצב.

הרגשתי זרות.

אלו רגעים שאני מרגישה את כל המשפטים של האימהות והמורות מנשבים בתוכי

"אנחנו לא רלוונטיות, הן מאה שנה קדימה. מה אנחנו יכולות לתת להן"

"הן יודעות הרבה יותר מאיתנו"

"הן תמיד יפרשו אותי בתור המבוגרת הדוסית שלא מבינה אותן"

אני נושמת עמוק

אני יודעת שיש לי מה לתת

שהשפה שלי היא נכונה גם לשם

שבעומק, הלב הוא אותו לב

הנפש היא אותה נפש

מערבולות ההתבגרות מוכרות לי

ואם אני יודעת להיות גדולה ומשמעותית אני יכולה גם שם

אם רק לא אתערבב

אם אסכים ללמוד לאט

אם אנשום לתוכי בטחון

אנחנו יכולות להבהל מהעולם שמשתנה כל כך מהר

ואנחנו יכולות לנשום עמוק ולדעת

שכל ילד ומתבגר צריך מבוגרים איתו. לא משנה באיזה מרחבים הוא נמצא.

יש לנו מה לתת. יש לנו מה להציע

בשפה שלנו.

אם נצליח ללמוד גם שפות חדשות גם מרחבים חדשים

יכולות להיות שם נקודות חיבור קסומות.

אבל גם אם לא

לב הוא לב

קשר הוא קשר

והחומרים של הנפש הם תמיד אותם חומרים

גם אם זה נראה מבחוץ קצת שונה.

והלוואי שנדע לחזור למרכז. לפתוח לב. לא לפחד להיפגש