וואלה, הם שעות מול המסכים. ומה הם יעשו שם לא תמיד תלוי בנו.
ככל שהם גדולים זה הופך להיות שלהם.
אנחנו יכולים לכוון, לסנן, לבקש, לשוחח
אבל יהיה את הרגע שהם לבד מול המסך
ורק הם בעצמם יכולים לבחור.
ושם אולי כדאי לאמן את שריר התפילה שלנו.
יאללה, הם הילדים גם של ה', שייקח גם הוא את החלק שלו.
שיעזור להם ברגעים האלה.
שימצאו את הכוחות בתוכם.
התפילה הזו מהדהדת בי כמה ימים, והנה היא יצאה.