כשאין התמודדויות

כשהייתי באולפנא הרגשתי שאם אין לי איזה משבר, הורים גרושים, אונס, מחלת סרטן, אין לי על מה לדבר עם המחנכת.

כאילו החיים שלי סתם כאלה, אין לי אישו להתייעץ עליו.

פשוט חיים. מה מעניין בהם?

והיום אני פוגשת את הנערות האלה בסדנאות

שפשוט להן

שאין להן התמודדויות קורעות גוף במיניות

שסדרות עוברות לידן ופור נו בכלל לא אופציה

שטוב להן עם גופן בפשטות, ולא מסובך

שהן מודעות למיניותן ומאפקות אותה מתוך בחירה ברוגע.

אני פוגשת את הנשים האלה

שהמעבר למיניות בזוגיות היה להן פשוט!! וטוב

ששפת הגוף טבעית להן

והמפגש עם בן הזוג הייתה ועודנה עוגן

רגעים טובים של אושר

והפוסט הזה הוא הרמת לחיים לכבודכן

נתינת מקום לחוויית החיים הזו

שיש לה ממשות וטוב ויופי

ואתן ראויות לשמחה והודאה על הטוב הזה

לא להרגיש חריגות, לא להתנצל, בתוך ים הפוסטים המתמודדים

הגיע הזמן לשחנ”ש על טבעיות המיניות

שיכולה גם להיות שם, נגישה וממלאת וחיה ועוצמתית מתנת האושר