מיניות לא חייבת להיות קדושה

“אם המיניות כל כך טובה וקדושה כמו שאת אומרת, אז מה הבעיה לצפות בקטעים מיניים בסרט? זה לראות משהו קדוש!”

ככה שאלה אותי מישהי לאחרונה

לקח לי כמה שניות לנשום כדי להגיב נכון ומדויק

“לעוצמות המיניות יש כוח משיכה חזק מאוד.

המשיכה יכולה לעבוד לכיוונים שונים. לא כל הכיוונים הללו הם כיוונים של קודש.

ההכרה בחיוביות שבמיניות לא מניחה שכל מיניות היא מעצימה ומקודשת. המיניות יכולה גם לקחת למקום מוחצן, גס, משפיל, מנצל ומנוצל. אפשר לומר שהרבה מהרעות בעולם קשורות למיניות לא מתוקנת. היא יכולה להגיע נמוך מאוד.

כדי להצמיח את המיניות באופן נכון, צריך לעבוד. המיניות היא כמו חומר גלם, תלוי לאן ננתב אותו. המסע של דיוק הכוח המיני אל המרחב הנכון, והגבלת הכוח המיני כאשר הוא מוחצן וגס – הוא מסע מאתגר, מסע חיים.

…

בואי ננסה להלך על החבל הדק

שיש בו אתגר של שיווי משקל ושל איזון

אבל יש בו מן האמת.

את אישה עם כוח מיני.

וזה נפלא.

זה כוח של חיים, של תשוקה, של אהבה.

של חיבור לעצמך. לגופך.

בעזרת ה’ בהמשך חיבור לאיש שלך.

הכוח הזה מבורך.

הוא שלך. פועם בך.

הוא יכול בקלות להפיל, לרדד, להחפיץ

ואת נדרשת לעשות עבודה כדי לדייק אותו.

להימנע ממפגש עם תכנים רשמים והתנסויות שמרחיקים אותך

ממיניות בקודש

גם אם מלאכת הדיוק קשה,

והיא מסע,

אין זה מבטל את הבקשה הפנימית

להכרה בריאה

ביסוד הפנימי של המיניות.

ביסוד החיים שבה.”

(מתוך הספר “כל פלאייך”. התקשיתי לקצר, מוזמנות לקרוא שם את הפרק המלא)

וזה בעצם מה שרציתי לומר לה