שלא נחטא במוגנות יתר

"מהרגע שאנחנו מתפתחות מינית, אנחנו צריכות להתחיל להזהר מבחורים".

את המשפט הזה אמרה לי השבוע תלמידה

איך הוא כווץ לי את הלב.

כשרואים בחור והעמדה הפנימית היא זהירות.

כשרואים בגברים קודם כל פוטנציאל פגיעה.

איזו מציאות מבאסת.

וזה לא רק במישור של פגיעה מינית

זה גם במובן של לשמור על הלב שלא להפגע

לשמור על הגוף מפני קשר מחפיץ.

זו עמדה שנבנית בצדק. העולם שלנו מלא פגיעות. החפצה. זילות. חתירה למגע.

אבל בסוף הלב והגוף שלנו מחפשים אהבה, וחיבוק, וגעגוע

והתדר הזה עובד על אמון

על הסכמה להתמסר

אי אפשר לסגור את עצמנו מהתנועה הזו.

הסכמה להיות בהבנה גברים הם אנשים נפלאים לחיות איתם

ואת מוכנה לחפש ביניהם את הגבר שלך, הרגיש, העוגן שלך בעולם

החיבוק שלך

זה לא חיפוש בשדה מוקשים

זה חיפוש בשדה של אנשים נפלאים

האם אנחנו פותחים בעצמנו, בילדים שלנו

מקום של אמון בעולם. באהבה. בגברים

האם אנחנו עסוקים בלהפחיד, לסגור, להתגונן

או גם בלפתוח, לחלום, להתגעגע לגבר אוהב

יש כל כך הרבה אהבה. גברים אוהבים. רגישים. מחוברים. רוצים. מתגעגעים. מחפשים. ערכיים. במסע קשוב.

רוצה שנפתח את היותם

ננכיח אותם במרחב

באמון הפנימי שלנו.

זה איזון עדין בין לשמור על עצמך מפגיעה. שזה הכרחי

לבין להמשיך לזכור שיש אהבה. וגבריות מחוברת. וקשב. ומסעות עומק משותפים. שלא נחטא במוגנות יתר