תמונת אוירה- אישה עומדת מול שקיעה - תמונת אור וצל- מתוך פוסט בנושא הגוף שלי בוגד בי באתר של מאור קפלן- מובילה תהליכי חינוך מיני במרחב הדתי

אחרי אחת הלידות הלכתי לעיבוד לידה
הגעתי טעונה
למה הגוף שלי בוגד בי בלידה?
אני, שכל כך מחוברת לשיח על נשיות, אני שתרגלתי יוגה, למדתי היפנובירת'ינג, שחיתי, עשיתי הרפיות כל ערב
שוחחתי עם העובר, הייתי כל כך על זה
איך יכול להיות שכלום לא עבד? שהלידה הייתה כל כך מורכבת, עם התערבויות, וכאב בלתי נסבל?
למה לא הייתה לי לידה קסומה ומענגת?

והיא אמרה לי משהו נפלא וחזק כל כך –
"כדי שתחושי בעצמך, עד כמה המשוואה של
מחוברת לנשיות = לידה קלה
פשוט לא נכונה."

וזה חזק כל כך
יש לנו המון משוואות בראש:
מחוברת לגוף = לא יכאב לה ביחסים
מחוברת למחזוריות = תכנס להריון בקלות
מחוברת לנשיות = תמצא חתן יותר מהר

והאמת? הן פשוט לא נכונות.
הקב"ה מחלק לכל אחת את קלפי ההתמודדות שלה.
וזה ממש לא תמיד קשור ל"עד כמה את מחוברת לנשיות/ גוף/ מיניות שלך".
אני מכירה נשים שמחוברות עד כאב לנשיות שלהן ולא מצאו חתן.
אני מכירה נשים שחשות את המחזוריות שלהן ברמה מטורפת ולא נכנסו להריון.
אני מכירה נשים נשיות ורוקדות וחושניות, שבקשר האינטימי מורכב להן.
המשוואות הללו כל כך רדודות
כל כך לא משקפות את המציאות.
והן מייצרות המון אשמה
כאילו אם משהו לא הולך לי בקלות (בלידה/ פריון/ חתונה/ מיניות)
הכל בגלל שלא התחברתי מספיק. אני לא בסדר.
אשמה מיותרת לחלוטין! גם ככה התמודדות קשה
אז להוסיף אליה עוד אשמה?
וואלה את נפלאה מדהימה מהממת, וה' שלח לך אתגר.

המשוואה הזו לא נכונה
גם מהצד של מי שכן הולך לה בקלות ובטוב.
כי היא עלולה לייצר איזו יוהרה.
כאילו, לי הולך בקלות, הכול בגלל כמה שאני מחוברת ונשית ומינית.
אם רק האחרות היו מחוברות כמוני… הן גם היו זוכות.
אישה אהובה, הקב"ה פינק אותך בקלפים יותר קלים בתחום הזה, תגידי תודה.
לא הכול בזכותך ובזכות החיבור שלך. יש מתנות.
האחרות, עם החיבור העמוק שלהן, והמסע שהקב"ה טווה עבורן.

עכשיו, שלא תבינו לא נכון:
אני חושבת שחיבור לגוף, לנשיות. למיניות. זו מיומנות מדהימה
שמרככת כל התמודדות
שמייצרת עוגנים
ולפעמים חיבור מחודש ומשוחרר יוצר פתיחה של חסמים.
חיבור הוא נכון. ואמיתי.
אבל הוא לא פותר כל בעיה.
זה מסע אינסופי, החיבור הזה, אל האישה שאני
והמסע הזה הוא מופלא וקסום ואמיתי.

הוא פשוט לא נמדד בתוצאות של "הצלחה".

הוא נמדד בתדר עמוק יותר. חוויית חייך. חוויית גופך. העומק והרוחב שלהם.
ושם יש אוצרות.
גם אם לא הכול נפתר.

ומאז משהו נפתח בי
בקבלה של המציאות
של ההתמודדויות
בחוסר שיפוטיות

קיבלתי את המתנה הזו ממסע הלידות שלי.
מחובר, מופלא, לא קל בכלל.
אלו הקלפים שקיבלתי, ואני לומדת להודות עליהם.
ומאז יש לי פטור ממשוואות

נהנית? שתפי את הקטע עם העולם

להדפסת הקטע

כתיבת תגובה

קטעים נוספים שאולי יעניינו אותך:

הורות

שיח על הפרשות

כשאנחנו מלוות בנות לקראת התבגרות, אנחנו מנסות להפחית חוסר וודאות לתת תחושה ש"את לא לבד" שמסע ההתבגרות הוא מרגש והוא חלק מהוויה נשית משמחת. אחד

המשיכי לקרוא »