תמונת אם לשה בצק עם ביתה הקטנה- מתוך פוסט בנושא הנשים החכמות באתר של מאור קפלן- מובילה תהליכי חינוך מיני במרחב הדתי

בתקופת הדייטים אמא שלי עבדה בלחפש לי חתן. באותה תקופה אבא שלי היה חולה, ואמרנו חצי בצחוק חצי ברצינות שהיא עסוקה בלדאוג לבעל שלה ולבעל שלי. היא שוחחה עם אנשים, הפעילה קשרים, יצרה לי הצעות, ביררה, לא התביישה, טלפנה, הזכירה, עוררה, הזכירה שוב. מביך משהו. זה בהחלט הכניס אותי לעיסוק אינטנסיבי של דייטים, זה בהחלט הוסיף ללחץ חתונה שלי, זה בהחלט יצר אווירה. היו זמנים שזה הציק לי.
אבל מה? בסוף זה עבד לה. בזכותה, לגמרי בזכותה, ובזכות עוד כמה ניסים בדרך, הכרתי את האיש שלי. וזה פלא. מה שבאותו רגע היה נדמה לי התנהלות מעט מיושנת, הוכיח את עצמו. הביא לי אהבה. ואני מודה לה, מלאת הודיה. היה שווה כל רגע של מבוכה.

באחת הלידות שלי הגעתי עם הבנה שאני רוצה אפידורל. הגוף שלי לא יכול שוב לשאת את הכאב, ומראש אני מקלה עליו. המחשבה על אפידורל הקלה עליי את המחשבה על הלידה. וכבר כשהגעתי למיון יולדות הודעתי חגיגית שאני רוצה אפידורל. איכשהו נפלתי על מיילדת קשוחה, מה זה קשוחה. היא לא הסכימה לתת לי אפידורל. פשוט לא הסכימה. היו לה כל מיני סיבות. אני התחננתי, באמת. אמרתי שאני יודעת מה טוב לי. והיא בשלה. בסוף תוך כמה דקות ילדתי. והייתי בהלם. היא פשוט צדקה. הייתי משוכנעת שאני יודעת. אבל באמת היא גם ידעה. וזו הלידה הכי מתוקה שהייתה לי.
אנחנו חיות בעולם שבו אנחנו מאוד סומכות על האינטואיציה שלנו. וטוב שכך. הולכות עם הלב, עם הגוף. מאזינות לקול הפנימי. זו באמת מתנה בעיניי. קשב נכון שחשוב כל כך לפתח. ועלול בקלות להטשטש.
אבל לפעמים נראה לי
שעם האינטואיציה שלנו
לפעמים אנחנו מפספסות את חכמת זקנות השבט.
את הבינה שבניסיון.
את הפרספקטיבה שמעולם לא תהיה לי.
ואולי לפעמים יש יוהרה
שכל התשובות נמצאות בלב שלי, בהבנה שלי כרגע את המציאות, ומי שחושבת אחרת או מתנהגת אחרת היא מיושנת או שמרנית מדי או לא מבינה את החוקים היום. סתם מגזימה. מביכה. של פעם.

אולי לפעמים שווה להיפתח
לתבונה שמועברת מנשים אחרות
מחוץ אליי
והן יכולות לפתוח בי השראה
שהמעגל הסגור שלי והמבט חסר הניסיון שלי לא יכול לקבל לבד.ואולי כדאי לפתח בנו ביחד עם קשב פנימה, גם יכולת להיות בקשב החוצה, אל הדורות הקודמים, אל בינת נשים, אל אינטואציה שהתפתחה ואני טרם רכשתי.
בענווה, להיות מקבלת, לא תמיד יודעת.
מחוברת לשורשים לאדמה

נהנית? שתפי את הקטע עם העולם

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on print
להדפסת הקטע

כתיבת תגובה

קטעים נוספים שאולי יעניינו אותך:

תמונת אוירה - אישה וגבר יושבים לקפה – מתוך פוסט לגדל לחברה מעורבת - מאור קפלן מובילה תהליכי חינוך מיני במרחב הדתי
חינוך ילדים

לגדל לחברה מעורבת

הילדים שלנו יגדלו לחיות בחברה מעורבת. צריך להכין אותם למציאות הזו.לא משנה איפה הם גדלים היום: בסניפים נפרדים לגמרי או בישוב מעורב.לא משנה אם זה

המשיכי לקרוא »
תמונת אוירה - בלוני הליום צבעוניים שנוגעים בתקרה – מתוך פוסט יומולדת זוגי שמח - מאור קפלן מובילה תהליכי חינוך מיני במרחב הדתי
כללי

יומולדת זוגי שמח

מתכון ליומולדת זוגי מוצלחמוגש כשירות לציבור משימה 1 – איש:תעשה לעצמך תזכורת בפלאפון שבועיים לפני היומולדת של אשתךתמצא זמן רגוע, לא בהודעה, ותשאל את אשתך

המשיכי לקרוא »
תמונת אוירה - אור וצל - יד מושטת לעזרה – מתוך פוסט בנות פוגעות מינית - מאור קפלן מובילה תהליכי חינוך מיני במרחב הדתי
כללי

בנות פוגעות מינית

בפעם הראשונה שמישהי שיתפה אותי בכך שהמחנכת שלה פגעה בה מיני*ת,שמעתי בתוכי קולות מפקפקים"היא בטוח מגזימה, למה שמורה תעשה דבר כזה. מה נסגר?" מזל שקלטתי

המשיכי לקרוא »
תמונת אוירה - אור וצל - צבעי חום ושחור מעורבבים עם נקודת אור – מתוך פוסט האיש שלי - מאור קפלן מובילה תהליכי חינוך מיני במרחב הדתי
כללי

האיש שלי

האיש שלי זה המילים שיוצאות לי כשאני מדברת עליו, על האיש שלי. הרבה פעמים זה תופס מתבגרות, וכשמגיע זמן השאלות הן שואלות – למה את

המשיכי לקרוא »