“נפגשנו עכשיו, פעם ראשונה אחרי שמחת תורה. ושמרנו נגיעה. אני לא מאמינה!! אנחנו יושבים ברכב. שנינו כל כך רוצים פשוט חיבוק, ולא!! זה הזוי!! זה
נכנסו אל ההיכלות המקודשים וטמאו כל השמנים פרצו חיללו הכניסו גופים זרים עבודות זרות טומאה הרס אובדן בתוליות ותום ואנחנו מבקשות בגופנו בלבנו בחיי ילדינו
אני מוצאת את עצמי במלחמה הזו בחלוקת תפקידים מגדרית שלא חלמתי: האיש שלי יוצא ונלחם אני מתכנסת הביתה הוא בחזית הקרב אני בחזית המריבות הוא
הרבה פנו אליי בשבועיים האלה על צפייה בתכנים מיניים. זה שיא ההגיוני: צפייה בתכנים זו דרך מאוד נפוצה להתמודד עם מתח וקושי. דרך נפוצה, אבל
חוויות נצרבות בגוף כל המתח הזה, חוסר הנשימה המועקה, החרדה הכול נרשם בגוף אנחנו חייבות לשים עליו! * קחי לעצמך במהלך היום כמה דקות של
בית כנסת משמר כמה דברים שכבר לא נפוצים בעולם סביבנו: מרחב מנוטרל ממיניות. מרחב שבו גברים ונשים אינם שווים. הם אינם מחויבים באותם דברים ואין
“הי מאור. בעלי סטודנט. יש לו לימודים אינטנסיביים וקשים ממש. בפועל הוא קובע הרבה ולומד עם סטודנטיות אחרות. עקרונית אני זורמת מבינה שזה מה שיש.
השאלה הזו מפעילה כל אישה באופן אחר, לוחצת על איזה כפתור כשהייתי במחלקת יולדות לפני שנה וחצי הייתה לידי אישה חרדית, מפה לשם גיליתי שגם
כשבנות שואלות אותי את השאלה הזו אין לי מושג מה לענות. זו ההלכה, אבל מעבר – עוד לא מצאתי הסברים שממש התיישבו על ליבי משערת
כשאת נכנסת לחנות והמידה הכי גדולה בה היא 2, או L זה מסר: אם את מידה רחבה יותר אין לך מקום אצלנו. תרתי משמע. אנחנו
“גיליתי שבעלי צופה בתכנים לא מתאימים!!” “את כותבת על ילדים שצופים בפור נו, אבל אצלנו זה בן זוגי!” גברים שצופים בתכנים מיניים כואב, מורכב, מציף
“נכנסתי להיסטוריה של המחשב וגיליתי שהבן שלי הקיש מילות חיפוש, זוועה. אני לא רוצה להסתכל לו בעיניים!” אחת ההודעות שאני מקבלת הכי הרבה בחופש. שלבי
אשמח לשמוע מכם אילו תכנים תרצו לקרוא באתר, בקשות מיוחדות או הזמנת הרצאות. תוכלו למלא את פרטיכם ואשוב אליכם בהקדם:
