לפעמים גוף נשי הוא ממש חסר שליטה. זה מתחיל כשאת מקבלת וסת בזמנים הכי תקועים שיש. בטיול השנתי, בצימר עם כל המשפחה, באמצע טיסה. אף
זוכרות את קלימרו? האפרוח החמוד הזה שממשיך להסתובב עם הקליפה על הראש (ואפי אפי אפרוחה חברה הכי טובה!) נזכרתי בו היום והרגשתי, ממש פיזית, איך
יש איזון דק מן הדק בין להיות מודעת לגוף שלך לחוות אותו, להיות קשובה אליו, משוחררת בו לבין להיות מוצפת במיניות להסתכל על העולם במשקפיים
לפעמים יש תחושה שהילדים כבר גדלו לך מתחת לידיים, שהם כבר יודעים הכול, וחבל שלא דיברת איתם קודם. בטח הם עוקפים אותך בסיבוב בידיעות המיניות
המומינים עושים חמימות בלב. להזכר בהם זה להזכר במשפחתיות, בתום ילדי, חסר פאנץ’ מתוחכם, מלא מתיקות ושובבות. במבט בוגר, המומינים הם יצורים א-מיניים, אוהבים ומחבקים.
“אני מרגישה שדיברו איתי על הכול, אבל בהגזמה. זה לא היה מותאם. לא לגיל שלי ולא למה שהייתי זקוקה. אני מרגישה שנפגעתי מזה”. לאחרונה אני
האם כשבחור משתף שהוא צפה בפור נו, זו סיבה להפסיק לצאת איתו? אני חושבת שלא. אני נגד פור נו, ואני חושבת שזה לא טוב לצפות
‘הי מאור, הבת שלי בכתה ד’ יחסית שעירה, זה מאוד מפריע לה והיא רוצה להוריד שערות. לי זה נראה ממש מוקדם מדי, סיכמנו יחד שנתייעץ
“אני לא מוכנה שהבת שלי תישן אצל חברות. זה מלחיץ אותי, מי יודע מה יקרה שם. ואיך אני אסביר לה את זה?” חינוך למוגנות לא
ילדים מאתגרים את החוויה המינית של ההורים שלהם. מרגע היותם. הנוכחות שלהם משביתת רומנטיקה. זה נכון כשמגיע תינוק, וחדר השינה הופך להיות חדר עם ילד.
“אמא תצלמי אותי” כשהקריאה הזו הדהדה בבית שלי היום, שוב חשבתי לעצמי איך אני אוהבת לשמוח איתם בהצלחתם וביופיים, ולתעד את זה בתמונה, ולשתף את
את יפה. ונשית. גם כשעוד לא הגיע האיש שאומר לך את זה. את אישה. תסתכלי במראה. את כבר לא “נערה”, את לא “בחורה”. שערה לבנה
אשמח לשמוע מכם אילו תכנים תרצו לקרוא באתר, בקשות מיוחדות או הזמנת הרצאות. תוכלו למלא את פרטיכם ואשוב אליכם בהקדם:
