להתלבש לפי ההלכה בעולם של היום זה מאתגר ממש. המרחב כל כך לא מפרגן לזה. כל כך לא מזמין. זה להרגיש כל כך חריגה, ומקוטלגת,
אני צופה בתכנים מיניים כבר הרבה זמן. ולא מצליחה להפסיק. יש לך אולי כלים בשבילי? יקרה א. את טובה. וטהורה. והעתיד שלך בעזרת ה’ יהיה
“הי מאור. ראיתי כל מיני סרטים, אני יודעת שזה גרוע. אבל איכשהו הגעתי גם לסרטים של בנות ובנות. וזה ממש יצר אצלי התרגשות. ומאז אני
כשאמא משתפת אותי בפגיעה מינית שהילדה שלה עברה זה קורע את הלב באמת. ולא משנה כמה אני שומעת זה תמיד נורא. מטלטל. קשוח והתחושות האימהיות
הולכים לקנות פלאפון חדש לילד שלכם? שנה הבאה מתקרבת וכבר אי אפשר לדחות יותר? אז כמה דברים חשובים * לערוך תאום ציפיות מראש. מה חשוב
לפעמים גוף נשי הוא ממש חסר שליטה. זה מתחיל כשאת מקבלת וסת בזמנים הכי תקועים שיש. בטיול השנתי, בצימר עם כל המשפחה, באמצע טיסה. אף
זוכרות את קלימרו? האפרוח החמוד הזה שממשיך להסתובב עם הקליפה על הראש (ואפי אפי אפרוחה חברה הכי טובה!) נזכרתי בו היום והרגשתי, ממש פיזית, איך
יש איזון דק מן הדק בין להיות מודעת לגוף שלך לחוות אותו, להיות קשובה אליו, משוחררת בו לבין להיות מוצפת במיניות להסתכל על העולם במשקפיים
לפעמים יש תחושה שהילדים כבר גדלו לך מתחת לידיים, שהם כבר יודעים הכול, וחבל שלא דיברת איתם קודם. בטח הם עוקפים אותך בסיבוב בידיעות המיניות
המומינים עושים חמימות בלב. להזכר בהם זה להזכר במשפחתיות, בתום ילדי, חסר פאנץ’ מתוחכם, מלא מתיקות ושובבות. במבט בוגר, המומינים הם יצורים א-מיניים, אוהבים ומחבקים.
“אני מרגישה שדיברו איתי על הכול, אבל בהגזמה. זה לא היה מותאם. לא לגיל שלי ולא למה שהייתי זקוקה. אני מרגישה שנפגעתי מזה”. לאחרונה אני
האם כשבחור משתף שהוא צפה בפור נו, זו סיבה להפסיק לצאת איתו? אני חושבת שלא. אני נגד פור נו, ואני חושבת שזה לא טוב לצפות
אשמח לשמוע מכם אילו תכנים תרצו לקרוא באתר, בקשות מיוחדות או הזמנת הרצאות. תוכלו למלא את פרטיכם ואשוב אליכם בהקדם:
