יש דברים שלא קורים בתהליך. חייבים לחתוך אותם וזהו. כמה שזה כואב. למחוק מספר של איזה אקס. לקנות פלאפון טיפש אם קשה לך השליטה במדיה.
כשהייתי בכתה ד’ היינו יוצאות תמיד לשחק חיי שרה במגרש. והייתי גרועה בזה, באמת. הייתי מפחדת מהכדור ומפחדת לתפוס ותמיד הייתי נפסלת מהר. ומאז צרוב
טריגר פגיעה מינית אנחנו לא אוהבים לחשוב על פגיעות מיניות בתוך המשפחה. אנחנו מעדיפים לתפוס את המשפחה כמקום בטוח, מוגן, היא הרי היציבות. וזה בריא.
אחד הפרטים התמוהים בהלכות נידה נקרא סימן היכר. אִם אוֹכְלִים אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ נִדָּה עַל שֻׁלְחָן אֶחָד צְרִיכִים הֶכֵּר בֵּינֵיהֶם, שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה דָּבָר מֻנָּח עַל הַשֻּׁלְחָן
לך, שפתחת מייל אנונימי כדי לשתף בסוגיה שכל כך מטרידה אותך: אוננות. לך, שהגעת אליי מובכת עם עיניים ברצפה ופחדת מה אחשוב עלייך אחרי שאדע
בעלה השמין. וזה מבאס אותה. ככה היא אומרת לי. תחושת מרחק בלתי נשלטת. אני רואה את הצער שלה ושותקת מרגישה בתוכי תחושה שלא יכולתי לומר
כמעט בכל מוסד שאני פוגשת זה קרה. שתי בנות שמסתגרות, שתי בנות שנוגעות, שתי בנות שברור שמתרחש ביניהן משהו. ההתייחסות הפשוטה היא התייחסות משמעתית –
ילד אהוב אני לא יכולה להיות בטוחה שלא תחשף לתכנים מיניים בוטים. אני אעשה הכול בשביל זה: אני אשים סינון בבית. ובפלאפונים שלנו. אני אשוחח
רווקות היא לא תקופה חסרת מיניות. להיפך: המודעות המינית מתפתחת ומבשילה. גם אם היא לא מגיעה לידי ביטוי מעשי. והחיפוש אחרי איש הוא חיפוש אחרי
כשהייתי בכיתה ו’ עברנו טלטלה משפחתית, אחיין שלי נפגע והיה מאושפז תקופה ארוכה. זה היה לא קל. המחנכת שלי מאוד הזדהתה עם הכאב שלי וניסתה
פוגשת קרוב משפחה, שואלת איך המעבר דירה, איך הולך. הוא אומר לי “גן עדן, חלום שהתגשם. תמיד חלמתי על מקום שבו הילדים שלי יוכלו פשוט
“בהתחלה שמרנו נגיעה, ואז הפסקנו” ההגדרה ‘שומרת נגיעה’, או ‘לא שומרת נגיעה’, היא הגדרה מטעה. היא הגדרה דיכוטומית, שלא לוקחת בחשבון שהחיים מורכבים יותר. יש
אשמח לשמוע מכם אילו תכנים תרצו לקרוא באתר, בקשות מיוחדות או הזמנת הרצאות. תוכלו למלא את פרטיכם ואשוב אליכם בהקדם:
